בנוף המתפתח ללא הרף של הבינה המלאכותית (AI), שיקולים אתיים נותרים מוקד לדיון ומחלוקת. אחד המקרים האחרונים שהציבו את אתיקת ה-AI תחת מיקרוסקופ כולל את השחקנית ההוליוודית סקרלט ג'והנסון ו-OpenAI, חברת הטכנולוגיה הידועה בהתקדמותה בטכנולוגיית AI. ג'והנסון האשימה את OpenAI בחיקוי קולה ללא הסכמה עבור העוזרת הקולית החדשה של ChatGPT, "סקיי". תקרית זו עוררה דיון נרחב על השימוש האתי ב-AI וההשלכות של טכנולוגיית Deepfake.
התפתחות המחלוקת המחלוקת החלה כאשר OpenAI השיקה קול חדש לעוזרת ה-ChatGPT שלה בשם "סקיי". משקיפים וחובבי טכנולוגיה מיד שמו לב לדמיון המפתיע בין קולה של סקיי לבין הופעתה של סקרלט ג'והנסון בסרט המדע הבדיוני משנת 2013 "Her", שם דיברה מערכת הפעלה מבוססת AI בשם סמנתה. דמיון זה לא נעלם מעיניה של ג'והנסון עצמה, שהביעה הלם וכעס על המצב.
בהצהרה ל-Fox Business, ג'והנסון חשפה שמנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, פנה אליה בספטמבר 2023 כדי להקליט את קולה עבור מערכת ה-ChatGPT החדשה. אלטמן האמין שקולה יגשר על הפער בין חברות טכנולוגיה לתעשייה היצירתית, ויעזור לצרכנים להרגיש בנוח יותר עם השילוב הגובר של בינה מלאכותית בחיי היומיום. למרות ששקלה את ההצעה, ג'והנסון דחתה אותה בסופו של דבר מסיבות אישיות.
תגובת הציבור ופעולות משפטיות השקת קולה של סקיי הובילה לתגובת נגד מיידית. דוברה של ג'והנסון, מרסל פאריסו, ציין שצוות העורכים דין של ג'והנסון שלח שני מכתבים ל-OpenAI, ודרש הבהרה על אופן פיתוח הקול. ג'והנסון טענה כי נעשה שימוש בקולה ללא רשות, מהלך שמצאה פולשני, במיוחד בתקופה שבה טכנולוגיית Deepfake מעוררת חששות משמעותיים לגבי פרטיות וגניבת זהות.
בתגובה, OpenAI התעקשה כי הדמיון לא היה מכוון. אלטמן ציין כי שחקנית הקול עבור סקיי נבחרה לפני כל פנייה לג'והנסון וכי כל דמיון היה מקרי. עם זאת, העיתוי והציוץ המסתורי של אלטמן "her" - רמז ברור לסרט "Her" - הזינו ספקנות לגבי כוונות החברה.
השלכות אתיות והשפעה על התעשייה מקרה זה מדגיש דילמה אתית רחבה יותר בתעשיית ה-AI: השימוש בטכנולוגיית Deepfake והפוטנציאל לשימוש לרעה בזהות. Deepfakes, המשתמשים ב-AI ליצירת סימולציות מציאותיות של מראה או קולות של אנשים, מהווים סיכונים משמעותיים אם לא יוסדרו כראוי. החוויה של ג'והנסון מדגישה את הצורך הדחוף בקווים מנחים ברורים ובסטנדרטים אתיים בפיתוח AI כדי להגן על זכויות הפרט.
דן שטיין, ראש חברת רישוי קול מבוססת AI בשם Voice-Swap, הדגיש את הסכנה שבקביעת תקדים שבו חברות יכולות להשתמש בקולו של מישהו ללא הסכמה. הוא טען כי מצב זה עלול להוביל לניצול נוסף של זהויות אישיות במרחב הדיגיטלי, והפציר בנקיטת צעדים חקיקתיים להגנה על פרטים מפני פרקטיקות כאלה.
תגובת OpenAI ושיקולים עתידיים OpenAI מאז השהתה את השימוש בקולה של סקיי, ומראה מידה של היענות לזעקת הציבור ולתלונותיה של ג'והנסון. אלטמן התנצל על חוסר התקשורת וחזר על כך שהקול לא נועד לחקות את ג'והנסון. למרות זאת, התקרית כבר השאירה חותם על המוניטין של החברה והעלתה את הצורך הקריטי בשיקולים אתיים בהתקדמות ה-AI.
בהמשך, חברות AI, כולל Doctor AI, חייבות לתעדף שקיפות והסכמה בפעילותן. Doctor AI, הידועה בשילוב AI בתחומים אישיים ומקצועיים, מדגישה שימוש אתי ב-AI ופתרונות AI מותאמים אישית. הבטחת כלי AI המכבדים את זכויות הפרט וזהותו תהיה קריטית לשמירה על אמון הציבור וטיפוח יחסים חיוביים בין טכנולוגיה לחברה.
מסקנה המחלוקת של סקרלט ג'והנסון ו-OpenAI משמשת כרגע מכריע עבור תעשיית ה-AI, ומדגישה את האתגרים האתיים המלווים את ההתקדמות הטכנולוגית. ככל שה-AI ממשיך להתפתח, חיוני לחברות לקבוע ולציית לקווים מנחים אתיים המגנים על זהויות הפרט ומטפחים אמון. Doctor AI וחברות טכנולוגיה אחרות אחראיות להוביל דוגמה, ולהוכיח שחדשנות ואתיקה יכולות ללכת יד ביד, ולהבטיח עתיד שבו AI משפר את חווית האדם ולא מנצל אותה.
הקשר לישראל ישראל, בהיותה מובילה עולמית בחדשנות טכנולוגית, חווה גם את ההשלכות של בינה מלאכותית על החברה. סטארט-אפים ישראליים רבים עוסקים בפיתוח פתרונות מבוססי AI בתחומים כמו בריאות, פינטק ואבטחה, ומתמודדים עם השאלות האתיות הנלוות.
המחלוקת הנוכחית של OpenAI משמשת כתזכורת חשובה לחברות טכנולוגיה ישראליות בנוגע לחשיבות הבטחת שימוש אתי ואחראי ביכולות AI. כפי שמודגם במקרה של סקרלט ג'והנסון, חברות חייבות לכבד את זכויות הפרט ולטפח אמון ציבורי כאשר הן מפתחות טכנולוגיות פורצות דרך.
הסקטור הטכנולוגי הישראלי יכול לנצל את המחלוקת הזו כהזדמנות לחיזוק המחויבות של התעשייה לאתיקה ולקביעת הסטנדרטים לשימוש אחראי בבינה מלאכותית. על ידי הקפדה על עקרונות של שקיפות, פרטיות והסכמה, חברות ישראליות יכולות להוביל את הדרך בפיתוח פתרונות AI המשפרים את איכות החיים תוך שמירה על כבוד האדם.
בסופו של דבר, ככל שטכנולוגיית ה-AI ממשיכה להתפתח, על ישראל להיות בחזית הדיון האתי, תוך איזון בין פוטנציאל החדשנות לבין האחריות לשימוש הוגן ומוסרי. על ידי אימוץ גישה מבוססת-ערכים, התעשייה הישראלית יכולה להפיק תועלת מיתרונות הבינה המלאכותית תוך שמירה על האינטרסים של הפרט והחברה.